שאלות על א-רומנטיות

השבוע התקיים שבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי. לכבוד שבוע זה, ביקשתי מאנשים שישלחו לי שאלות בנושא. חלק מהשאלות נוגעות לא-רומנטיות באופן כללי, וחלק נוגעות אליי באופן ספציפי.

 

איך את מגדירה משיכה רומנטית ויודעת שאת לא חווה אותה?

יש לי הגדרה למה זו משיכה רומנטית מבחינתי, אבל אני חושבת שההגדרה הזו היא דבר מאוד אינדיבידואלי. מבחינתי, משיכה רומנטית מתבטאת באהבה ששונה מאהבה חברית “רגילה”. אני רוצה את רוב הדברים שאני רואה בסדרות וכו’ ונחשבים לרומנטיים, אבל אני מרגישה שאפשר לעשות את כל הדברים האלה עם חברים, כל עוד הם מספיק אהובים.
האם חווה התרגשות מהיכרות חדשה ואם כן אז איך לא מבלבלת את זה עם משיכה רומנטית, ז”א איך באמת יודעת שזו משיכה חברית, נגיד, ולא רומנטית?

להרבה א-רומנטיים יש קראשים, וגם לי. הם באמת בלבלו אותי במשך הרבה זמן, כי זה דומה לכל התיאורים של קראשים רומנטיים, כך שבהיעדר משיכה רומנטית, הייתי בטוחה שזו המשיכה הזו. אני יודעת שזו משיכה חברית ולא רומנטית כי זה לא מרגיש לי שונה מספיק כדי לכנות את זה בשם אחר, אני לא אוהבת את האנשים שאני מרגישה כך כלפיהם יותר מאשר אחרים (ואולי אפילו אוהבת אותם פחות, כי אלה בדרך כלל אנשים שאני פחות קרובה אליהם מאשר החברים הכי טובים) ומרגישה שאין שום צורת התנהגות שאני מוכנה לעשות איתם ולא מוכנה עם שאר החברים.

האם את חושבת שיש קשר בין א-רומנטיות לא-מיניות ואם כן אז איך הוא?

אני לא חושבת שיש קשר בין א-רומנטיות לא-מיניות, למרות שיש הרבה שהם גם וגם (וגם אני). נטיות רומנטיות ונטיות מיניות לא תמיד זהות, למרות שלפעמים חוויות אישיות מושפעות בו זמנית משתיהן.

 

האם יש קשר בין א-רומנטיות לאי רצון / רצון לקיים זוגיות בפורמטים שונים?

הרבה א-רומנטיים באמת לא רוצים לקיים זוגיות או מערכות יחסים שדומות לזוגיות. אני מסכימה שיש הרבה פורמטים שונים לזוגיות, ובאופן אישי, מאוד אשמח לקיים מערכת יחסים כזאת (אחת או יותר), למרות שמבחינתי המילה “זוגיות” לא מתאימה, מכיוון שמבחינתי, היו לי כבר מערכות יחסים כאלה (ויש גם עכשיו), עם חברות שמבחינתן זה שונה מזוגיות, כי הרגשתי שאני אוהבת אותן באותה המידה כמו שבני זוג אוהבים אחד את השני, והייתי מוכנה לעשות איתן מעשים שנחשבים לרומנטיים.
יש א-רומנטיים שכן רוצים זוגיות רומנטית, רק לא חווים משיכה רומנטית, או שחווים אותה בעוצמה מועטה/נדירה.

מבחינתי, יש לא-רומנטיות השפעה גדולה על מערכת היחסים הזאת, מאחר שכבר יש לי אנשים שאני מרגישה שאני אוהבת לא פחות, ומבחינתי המקור של האהבה והמחוייבות שלי מגיע מהחברות, כך שחשוב לי שאוכל לעשות את אותם הדברים גם עם חברים אחרים, ובאותה מידת השקעה.

למשל, אני לא מרגישה צורך להתחתן, אבל בחודשים האחרונים מרגישה שאסכים להתחתן עם זה יהיו חשוב לצד השני, ומבחינתי חשוב שיהיה ברור שתוך כדי מערכת היחסים הזאת, אפשר להתחתן עם כמה אנשים שנרצה (רק חתונה אחת יכולה להיות חוקית, והיוזמה לא תבוא ממני, כי אני לא רואה בזה צורך, אבל אני לא מרגישה צורך בהבדלה בין בנות-בני זוג לבין שאר החברים).

 

איך נחשפת לראשונה למושג א-רומנטיות?

שמעתי על המושג לראשונה דרך חברה שסיפרה לי שהיא חושבת שאני א-מינית, והתעקשתי שאני גם לא מרגישה צורך במערכת יחסים רומנטית.

 

האם יש קהילה א-רומנטית בישראל?

כן, למרות שהיא דיי קטנה.

 

איך מכירים עוד א-רומנטים?
מכירים עוד א-רומנטיים בעיקר דרך האינטרנט, או דרך קבוצות א-מיניות (אלה שתי נטיות שונות וגם הקהילות שונות, אבל יש קבוצות א-מיניות שאפשר לדבר עליהן גם על א-רומנטיות).
האם יש הבדל בין מגדרים בהקשר זה (למשל שיש יותר א-רומנטים על הקשת הטרנס* מאשר אחרימות או משהו כזה)?

אני לא חושבת שיש הבדלים בין מגדרים בהקשר הזה. כן נתקלתי בלא מעט אנשים מהקהילה שהם על הקשת הטרנס*, אבל אני חושבת שזה כי לאנשים שחורגים מנורמות מסויימות יותר קל להיחשף לאפשרויות אחרות נוספות.

 

מה התגובות ה’טיפוסיות’ ליציאה מהארון הא-רומנטי (מצד ההורים, החברים, קולגות, בי”ס)?

התגובות ה’טיפוסיות’ כוללות הרבה חוסר הבנה, מסוגים שונים. הרבה הורים לא מקבלים את זה, או שמקבלים בחוסר רצון. לעיתים גם חברים וקולגות מגיבים בשיפוטיות או שמנסים לגרום לא-רומנטיים לשנות את הנטייה שלהם, או שלא מאמינים להם.
האם יש קורלציה בין א-רומנטיות לאלהורות? מה עושות כשרוצות ילדים אבל לא רוצות זוגיות רומנטית?

אין קורלציה בין א-רומנטיות לאלהורות. יש מי שירצו להיות אמהות יחידניות או לגדל ילדים במסגרת מערכות יחסים שאינן רומנטיות, או עם הסכם הורות כלשהו.

 

האם כא-רומנטית תרצי להיות בזוגיות? חלק מהזמן/בגלים/אף פעם לא? האם זו תהיה זוגיות עם רכיב רומנטי? ואם אין בה רכיב רומנטי, אז מהי זוגיות עבורך? (אם בכלל זה אכן משהו שאת מעוניינת בו).

בעיקרון כן, רק שאני לא חושבת על זה במילה “זוגיות”, אלא שמבחינתי הכל יכול להיות אפלטוני (אני חושבת שברוב הסדרות הרומנטיות, אם היו משנים את המונחים הרומנטיים ומכניסים מונחים אפלטוניים, העלילה הייתה שורדת כמו שהיא).

מבחינתי אין במערכת היחסים הזאת מרכיב רומנטי, אבל זה תלוי בהגדרה של רומנטיקה. מבחינתי, אהבה רומנטית היא אהבה שמספיק שונה מרגשות חבריים, באופן שמצדיק יחס שונה. מבחינתי זה אותו הדבר בדיוק, ולכן אני מרגישה שאפילו להשתמש במונחים כמו “החברה” או “החבר” יוצרים יחס מבדל, וזו הבדלה מיותרת ומלאכותית מבחינתי. אני מוכנה להשתמש במילים אחרות כדי לתאר את מערכת היחסים הזאת, שאני לא משתמשת בהן כלפי חברים, כמו מילים שמציינות שותפות או מילים שהמציאה הקהילה הא-רומנטית.

 

מה זה למשל דברים שנחשבים רומנטיים שאת אומרת שאת רוצה לעשות עם כל מיני מערכות יחסים?

למשל שיט לאור ירח, לטייל על החוף מול השקיעה, או ארוחה לבד לאור הכוכבים או לישון לאור הכוכבים ולבוא ביחד לאירועים.

Advertisements

כיצד א-רומנטיות משפיעה על מערכות היחסים שלי

לכבוד שבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי, החלטתי לנסות להתייחס לאחת השאלות שמופנות אליי לפעמים, באופן ישיר או עקיף, בנוגע לא-רומנטיות שלי: אם אני רוצה מערכת יחסים (אחת או יותר) שכל כך דומה למערכות יחסים רומנטיות, למה זה שאני א-רומנטית כל כך משנה, ולמה כל כך מפריע לי לקרוא לבת-בן זוג שלי “החבר.ה”? (וגם את המושגים “בן-בת זוג” אני לא כל כך אוהבת, מאותה הסיבה, למרות שאני משתמשת בהם לצורכי הסברים).

קודם כל, תמיד ידעתי שלא אוכל להיכנס למערכת יחסים רומנטית עם בן אדם שאני לא אוהבת קודם לכן כחבר מאוד טוב, עם קשר קרוב. אפילו לקרוא לפגישה “דייט” אחרי היכרות קצרה בלבד הרגיש לי מאוד מוזר (למעט מקרים בהם ההיכרות הקצרה עמוקה). השוני הזה בלט לי הרבה לפני שהבנתי שאני לא חווה רגשות רומנטיים ולא רוצה מערכת יחסים שאני תופסת כרומנטית. לכן, ההבנה שאני א-רומנטית הייתה חשובה לי, למרות הדמיון בין מערכת היחסים שאני רוצה לבין מערכות יחסים רומנטיות, והייתי זקוקה להבנה הזאת כדי להבין את הרגשות שלי, ואני זקוקה למודעות על מנת להבהיר שא-רומנטיות (כולל כל הנטיות אשר על הרצף הא-רומנטי) לא פחות לגיטימית או טובה מאשר כל נטייה רומנטית אחרת, בהתחשב בתגובות הארופוביות שנתקלתי בהן ושידוע לי עליהן.

דבר שני, מילה שונה מעידה על משמעות שונה, מסומן שונה. אם משתמשים באותה המילה, הציפייה היא שהמשמעות או המסומן יהיו לכל הפחות דומים למה שאחרים מתכוונים כשהם משתמשים באותה המילה. למרות הדמיון בין המשמעות שאני רוצה (מערכות היחסים שאני רוצה) לבין המשמעויות הרומנטיות של מילים כמו “החבר.ה”, אני לא רוצה שהמשמעויות הרומנטיות ייוחסו למערכות היחסים שלי.

למה הכוונה?

גם אם אני אתייחס לאנשים שאני אוהבת באותה המידה באותו האופן, החברה תופסת את “החבר.ה” וחברים “רגילים” באופן שונה, ומתנהגת באופן שונה כשמדובר במערכות יחסים שנתפסות כשונות בסוגן, ובכך יוצרת הבדל.

למשל, תופעת ה”1+” באירועים. באירועים חברתיים מסויימים, כמו חתונות או ארוחות משפחתיות, קיימת ציפייה להביא בני זוג. הציפייה הזאת מתבססת על ההנחה שחייב להיות בן זוג בחיים, גם אם אין בנקודת הזמן הנתונה. הציפייה הזאת עלולה להקשות על א-רומנטיים שאינם רוצים לקיים מערכות יחסים הכוללות השתתפות באירועים כבני זוג. לעומת זאת, קיימת גם ציפייה הפוכה – שלא יהיו לא-רומנטיים בני זוג להביא. באופן אישי, אני אשמח לבוא לאירועים חברתיים עם אנשים שאני אוהבת לא פחות מאשר בני זוג במערכות יחסים רומנטיות אוהבים אחד את השני.

אנשים נוטים לשאול מדיי פעם מה שלום בן הזוג, אבל פחות מתעניינים בחברים אחרים. מעשים שנחשבים לרומנטיים נתפסים כנורמליים כשהם נעשים עם בן זוג, אבל אם ארצה לעשות משהו שנחשב לרומנטי עם אנשים אחרים, זה ייתפס כלא תקין, כבגידה או כאהבה רומנטית שמסרבים להודות בקיומה. אני יכולה להקדיש לאנשים אחרים את אותה מידת השקעה כמו לבת-בן זוג, אבל יחס שונה מצד החברה עלול להוביל להבדלים שלא בשליטתי, אפילו אם אני אוהבת את אותם האנשים לא פחות מאשר את בן-בת הזוג.

החברה שמה זרקור על מערכות יחסים רומנטיות, ויוצרת הבדלה בין מערכות יחסים כאלה לבין מערכות יחסים אפלטוניות. ההבדלה הזו לא מתאימה לי, מרגישה לי נורא מלאכותית, מגבילה ולא רלוונטית. אני שמחה שלא מופעל עליי לחץ להתחתן עם חברים שאני לא גרה איתם ושמערכת היחסים בינינו לא נתפסת כרומנטית בעיני החברה, אבל אני לא רוצה את זה כך, באופן הזה, כתוצאה מזה שמערכות יחסים כאלה נתפסות כפחות אוהבות.

בנוסף לכך, על ידי הבהרה שאשמח לעשות דברים שנחשבים לרומנטיים עם חברים “רגילים”, חברים יוכלו לדעת שאשמח לעשות דברים כאלה איתם, אם ירצו.

רגשות רומנטיים הם פשוט לא משהו שאני חווה, ואני לא רואה שום בעיה בלהמציא מילים בעבור קונספטים שאין מילים כדי לדבר עליהם. כמו שלהרבה אנשים שבמערכות יחסים חשוב להבהיר שמדובר במערכות יחסים וברגשות רומנטיים, לי חשוב שהמילים שאני משתמשת בהן יתארו את החוויות שלי (אני מאמינה שבעולם בו רוב האנשים אך ורק במערכות יחסים אפלטוניות, בשלב מסויים היו ממציאים מילים כדי לתאר מערכות יחסים ורגשות רומנטיים). כמו שלרבים חשוב להבהיר שמערכות היחסים הרומנטיות שלהם הן משהו אחר, לי חשוב להבהיר שזה לא כל כך אחר.

למה שבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי חשוב לי

 

אזהרת טריגר: ארופוביה

בזמן האחרון, אני מוצאת את עצמי מתעסקת דיי הרבה בשבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי (24-18 בפברואר). בשנה שעברה מאוד חיכיתי לשבוע הזה. הנחתי שהמודעות שהוא יעורר לא תהיה ברמה של שבוע המודעות לא-מיניות, אבל קיוויתי שלפחות כמה אתרים חשובים יתייחסו לזה. בסופו של דבר, מה שקרה בו, מבחינתי, היו עומס בלימודים, מעט כתיבה שלי בנושא, מעט מאוד תוצאות חיפוש שמצאתי באינטרנט, והודעות ארופוביות שקיבלתי באופן פרטי.

קיוויתי שהשנה יהיה יותר טוב, ורציתי לקחת חלק יותר פעיל בשבוע הזה הפעם. חיפשתי מרואיינים לכתבה ומצאתי המון. הרגשתי עומס של הודעות ומצאתי את עצמי חושבת שוב ושוב “למה אני עושה את זה?”. אבל כל מי שראיינתי הזכירו לי למה אני עושה את זה, בלי כל כוונה להזכיר לי. זה היה בתשובות שלהם. בתיאורים של איך גילו שהם על הספקטרום הא-רומנטי, איך גילו שא-רומנטיות קיימת אחרי שחשבו שהם לא בסדר, וכל גילויי הארופוביה, שהייתי בטוחה שאני מוכנה לקראת הקריאה עליהם.

זה לא כל מה שאני מקווה להצליח לעשות במסגרת השבוע הזה, אבל שמתי לב שהשנה, כשאני מחפשת מידע על השבוע הזה, אני מוצאת עוד פחות מאשר בשנה שעברה.

למה, בעצם, השבוע הזה כל כך חשוב לי?

המודעות לקיום הספקטרום הא-רומנטי מאוד נמוכה. הרבה פעמים אנשים חושבים שזה אותו הדבר כמו א-מיניות. אפילו כשאני אומרת שאני א-מינית וא-רומנטית, לעיתים מתנהגים כאילו שאמרתי שתי מילים נרדפות עם ו’ החיבור באמצע. כתוצאה מכך, חושבים שמי שא-רומנטי בהכרח א-מיני, ולהיפך, כולל אנשים שמזהים שהם א-רומנטיים, ולכן חושבים בטעות שהם א-מיניים, או ההיפך. לכן, חשוב לקיים שבוע מודעות בנפרד מבוע המודעות לא-מיניות.

בנוסף לכך, כשא-רומנטיות נכללת כחלק מא-מיניות ולא כזהות נפרדת, היא מקבלת יחס של תת קטגוריה ולא של זהות שוות ערך. הרבה אתרים גדולים שמציינים את שבוע המודעות לא-מיניות לא מזכירים א-רומנטיות במהלכו, או שמציינים אותה, אבל לא נותנים לה מקום שווה ערך בכותרתו של השבוע ובתוכן שמועלה אליהם. הרבה פעמים, כשאנשים חושבים אוטומטית שאנשים א-רומנטיים רק מכיוון שהם א-מיניים וניתן לשמוע שיפוטיות בקולם, התשובה שהם זוכים לה היא שזה דבר נפרד, אבל מבלי להוסיף שגם אם אין משיכה רומנטית, הכל בסדר. בשנה שעברה, כשקיבלתי הודעות ארופוביות אחרי שכתבתי הודעות לכבוד השבוע הזה, הן הגיעו מאדם מהקהילה הא-מינית, מקהילה שהייתי מצפה שאהיה בטוחה בה מפני ארופוביה. חוויתי אירוע אייספובי בגלל שבוע המודעות לא-מיניות, אבל כל המודעות שראיתי שעלתה הייתה שווה את זה. לעומת זאת, ההודעות הארופוביות הרסו לי את שבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי.

אפילו בקהילה הגאה. אפילו במצעד הגאווה. נאמר שלי שאני צועדת למען חוסר אהבה. ולא, זה לא מה שזה אומר. ואם לא מבינים מה זה אומר, אפשר לשאול בנימוס, במקום להגיד אמירות ארופוביה באירוע גאווה.

אנשים נוטים להיות נורא שיפוטיים כשהם שומעים על א-רומנטיות. מדמיינים אכזריות, או ששופטים אנשים על זה שהם רוצים לחיות, למרוץ מרות שאין דבר רע בזה.

יתר על כך, זה גם לא תמיד נכון. אני יכולה ורוצה לעשות כמעט כל דבר שאני רואה בסדרות רומנטיות. אבל כאן יש צד אחד לארופוביה, המון מחיקה. המון טענות שא-רומנטיות לא קיימת, או שאני לא יכולה להיות א-רומנטית, כי יש לי קראשים וכי אני רוצה לגור לנצח עם אהובים, מבלי להבין עד כמה לא נוח לי עם ההבדלה שנוצרת על ידי שימוש במילים כמו “החברה” או “החבר”. כשא-רומנטיים מדברים על מערכות יחסים שלהם במילים כמו “מערכת יחסים קווירפלטונית”, מתעקשים לומר שאם זו לא מערכת יחסים רומנטית זו “רק חברות”, ביטוי בעייתי בפני עצמו, מכיוון שהוא מציג מערכות יחסים רומנטיות כבהכרח “פחות מ-” ו”יותר מ-“, מה שנכון בשביל הרבה אנשים, אבל לא בשביל כולם, ולכן לא נכון ברמה אוניברסלית, אלא משתנה מפרט לפרט.

יש גם ביטויי ארופוביה נוספים. למשל, אם מדובר בא-רומנטיים שחווים משיכה מינית, מתייחסים למשיכה המינית הזאת באופן שלילי. אני מקווה ששבוע הבמה יאפשר שיח בנוגע לארופוביה ולהתמודדות איתה.

בשביל זה צריך שבוע מודעות. ואני מקווה שהפעם זה יהיה אחרת.

 

נ. ב. כבר קיבלתי הודעות ארופובית גם השנה לאחר שדיברתי על שבוע המודעות (שלא לציין מקרים נוספים).

עוד בעיה שידוע לי עליה ולא ציינתי היא מטפלים ארופובים.

זה למה שבוע המודעות חשוב.

להבין אם אתם אייס/ארו

.מטמבלר pinkdiamondprince פוסט זה הינו תרגום של פוסט של

:קישור לפוסט
https://pinkdiamondprince.tumblr.com/post/154254729403/pinkdiamondprince-trying-to-figure-out-if-youre

לנסות להבין אם אתם אייס או ארו* יכול להיות קשה הרבה יותר מאשר עם הנטיות האחרות מכיוון שזה אומר, בעצם, לנסות למצוא היעדר של משהו. תדמיינו שאתם ליד אגם ואתם רוצים לדעת אם יש שם צבים, או דגים. נגיד שאתם מוצאים צב ואתם מגיבים ב-”נהדר! עכשיו אני יודע/ת שיש צבים“. או דגים, עכשיו ידוע לכם שיש דגים. או שאתם מוצאים את שניהם, וכעת ידוע .לכם כעובדה שיש באגם גם צבים וגם דגים

אבל, בעצם, אם אתם לא מוצאים אף צב, יתכן שאין צבים או שאולי אתם פשוט ממש גרועים בחיפוש צבים ואולי אתם *חושבים* שראיתם שם צב או שאולי זה היה רק מקל. אולי יש רק כמה צבים. אולי אתם צריכים לעשות משהו מיוחד כדי למצוא את הצבים. אולי כמה מהסלעים האלה הם בעצם צבים אבל לא יכלתם להבדיל ביניהם. אולי אין צבים. אין לכם מושג. בינתיים כמה אנשים אומרים ”הו חייבים להיות צבים! תמצאו אותם מתישהו ;)“ או ”כמה צבים מצאתם באגם שלכם? “או ”תנסו לשתול כמה ירקות על החוף כדי למשוך את הצבים“. או ”או לא! איזה אסון קרה לאגם שלך שאין צבים?“ ואתם עומדים שם רטובים ועייפים עם רשת ריקה.

אבל זה לא משנה כי גם אם יש וגם אם אין צבים או דגים המערכת האקולוגית של האגם שלכם עובדת טוב בלעדיהם כי זה מה שמערכות אקולוגיות עושות הן יוצרות מערכת עם מה שיש להן. אתם לא מפספסים דבר אם אין לכם צבים רק יש לכם מערכת של אגם ללא צבים. אם מישהו היה מנסה לשנות אתכם על ידי כך שהוא ישפוך הרבה צבים לאגם שלכם סביר שזה היה דופק בו משהו.

אז אתם לא חייבים להיות בטוחים לחלוטין. אתם לא חייבים לחקור כל סנטימטר של האגם הארור לפני שאתם מחליטים שסביר שאין בו צבים. אם אתם רוצים להזדהות כארו או כאייס כי אתם חושבים שזה מתאים לכו על זה. ואם אתם מוצאים את הצבים שלכם אתם יכולים לתת לאגם שם חדש. זה בסדר.

ולפעמים אתם מאוד אוהבים את הצבים שבאגמים של אנשים אחרים ואתם אוהבים את איך שהם מתאימים למקום אבל זה לא אומר שאתם רוצים צבים באגם שלכם אתם רק נהנים לצפות בצבים שבאגמים של אנשים אחרים.

 

.אייס: בספקטרום הא-מיני. ארו: בספקטרום הא-רומנטי*

:קומיקס שתרגמתי המבוסס על הפוסט
http://dragonheartftherpays.tumblr.com/post/154255993369/pinkdiamondprince-pinkdiamondprince-trying

.מטמבלר dragonheartftherpays הקומיקס נוצר בידי

comic1pngv2comic2whatsizecuthebrewcomic3cutwhatsizehebrewcomic4goodsizepnghebrewcomic5goodsizepngcomic6goodsizepngcomic7newsize (1)comic8goodsizepng

Just as Much (Platonic Partners)

אני בקושי כותבת שירים ואני נוטה שלא לפרסם את המעט שאני כותבת, אבל פירסמתי את השיר הזה לא מזמן במקום אחר, והחלטתי לפרסם אותו גם כאן.

חשוב לי להסביר על מה הוא נכתב. כשכתבתי אותו, חשבתי על תיסכולים שאני חווה בתור א-רומנטית שרוצה מערכת יחסים של שותפות לחיים. מצד אחד, אני רוצה להיות עם בת/בן זוג שאוהב לא פחות מאשר בני זוג במערכות יחסים רומנטיות, ומצד שני, חשוב לי שיהיה ברור שזו לא מערכת יחסים רומנטית. חשוב לי שלא נשתמש במונחים כמו “חבר/ה” (“”girlfriend/boyfriend) כדי לתאר את מערכת היחסים הזאת, כי הם מבטאים ציפיות רומנטיות, שאני לא רוצה ושלא אעמוד בהן. אני פתוחה לאפשרות להיות במערכת יחסים עם בן/בת זוג שתופסים את הקשר כרומנטי, אבל חשוב לי להבהיר איך אני רואה את הקשר, שאני לא מרגישה שום צורך בהתנהגויות רומנטיות (כשאני רואה זוגות, אני קבוע רואה התנהגויות שחשוב לי לבקש שלא יהיו) ושמבחינתי אין שום הבדל בין בת/בן הזוג לבין חברים אחרים, לא במידת האהבה ולא בהתנהגות ואמנם לא אהיה שמחה יותר עם יותר מבן/בת זוג אחד או אחת מאשר עם שותף/ה יחידה, אני לא מרגישה צורך באקסקלוסיביות ולא מתכוונת להתנהג כלפי בן/בת הזוג באופן ששונה מההתנהגות שלי עם חברים אחרים.
אחרי שגיליתי שאני א-רומנטית, מצאתי סיפורים של אנשים א-רומנטיים שהיו במערכת יחסים רומנטית. למרות שהסיפורים כלל לא נגעו אליי, ותיארו חוויות שלא חוויתי, החששות שלי התממשו בהם. למשל, תואר שבני הזוג נעלבו מזה שהם הרגישו שאין הבדל בינם לבין חברים ושהם הרגישו שהם אינם אהובים (או לפחות שלא באותה המידה).

בנוסף, השיר נכתב גם בהשראת הביטוי “רק חברים” וכדרך לבטא אהבה אפלטונית שחזקה לא פחות מאהבה רומנטית.

אני רוצה להבהיר שאנשים א-רומנטיים מאוד שונים ומגוונים, וחלקם חווים חוויות שונות מאוד משלי. חלקם לא רוצים שום שותף/ה לחיים, חלקם חווה משיכה רומנטית לעיתים נדירות או מסויימות, חלקם לא חווים משיכה רומנטית אך נהנים מרומנטיקה. יש נטיות שונות ומגוונות בספקטרום הא-רומנטי.

 

My friend,

My friend,

You’re my love.

A siblings’ bond;

I love you just as much.

 

I have my friends,

I love them, too.

I love them,

I love them just as much.

 

Partners for life

is what we are;

Not the same as for my friends who are in love,

but I love you and them,

a love that is as great as much.

?מה בנוגע לאהבה

חשבתי על מה שאני הולכת לכתוב כאן כבר מזמן, ותכננתי לחכות לשבוע המודעות לספקטרום הא-רומנטי. אני גם מבינה את הצורך בשבועות נפרדים לא-מיניות ולא-רומנטיות. בכל זאת, לאור דברים שקרו, ובמיוחד בזמן האחרון, הרגשתי הקלה רבה כשגיליתי שיוחד יום לקהילות הא-רומנטיות במסגרת שבוע המודעות לא-מיניות.

נתקלתי הרבה, ובמיוחד לאחרונה, בתפיסה שאנשים א-רומנטיים הינם אנשים חסרי אהבה ובהשוואה בין א-רומנטיים לבין רובוטים (אמירות שנפוצות גם בנוגע לא-מיניים), או בשאלה למה אני מחפשת מערכת יחסים כמו שאני מחפשת. הרשו לי לענות בשאלה: מה בנוגע לאהבה?

אני א-רומנטית שרוצה מערכת יחסים של חברים שגרים ביחד ואוהבים אחד את השני לא פחות מאשר במערכת יחסים רומנטית, רק שמבחינתי, לפחות (לא אכפת לי להיות עם מישהו/מישהי שהם לא א-רומנטיים), הרגש שאני אחווה הוא אהבה אפלטונית, מאותו הסוג שאני חווה כלפי שאר החברים שלי. ההבדל, מבחינתי, הוא שלא מדובר במערכת יחסים שאפשר לדבר עליה במושגים של girlfriend או boyfriend. אני חושבת על מערכת היחסים הזאת במושגים של שותפים לחיים, כמו שזוגיות רומנטית יכולה להיות שותפות לחיים, אך ללא מושגים המשויכים לרגשות ולקשרים רומנטיים. אחרי שסוף סוף מצאתי את הקהילה, נתקלתי גם במושג “מערכת יחסים קווירפלטונית” (queerplatonic), או מושג אחר, שנתקלתי בו לאחרונה,  (עריכה: זה כבר לא המושג המועדף עליי) ומועדף עליי: ארומייטים (aromates), ואלה מושגים שאני מרגישה שיכולים להתאים, למרות שאני לא מרגישה צורך במילה לתיאור מערכת היחסים. ההבדל מבחינתי בין מערכת יחסים כזאת לבין חברות רגילה הוא שעם הזמן אני מקווה שנעבור לגור ביחד ונאמץ ילדים, ואני מאמינה שחוויות משותפות רבות יהפכו את הקשר ליוצא דופן.

ועדיין, לא נוח לי עם ביטויים כמו “רק חברים”, או הקורלציה הנפוצה בין המילים “אהבה” או “מערכת יחסים”, לבין “אהבה רומנטית” או “מערכת יחסים רומנטית”, כמו גם ההנחה הרווחת ש”אינטימיות” בהכרח כוללת קירבה גופנית. הנחות כאלה גורמות לי להרגיש כאילו שחברויות אפלטוניות הן בהכרח פחות מקשרים רומנטיים, כשבעצם יש הרבה סוגי קשרים בעולם, לרוב האנשים יש אין כולם ולכל אחד מהם יש פוטנציאל להיות קשר משמעותי.

למשל, קשרי משפחה. יש קשר בין ילד לבין הוריו, שהוא לא כמו הקשר בין הורה לבין הילד שלו. כך גם קשרי סבים ונכדיהם, דודים ואחיינים. או למשל אחים, שחלקם תאומים, חלקם בעלי הפרש של מספר שנים בודדות ובין חלקם פערי גיל גדולים. חלקם דומים לקשרי חברות יותר וחלקם פחות. יש קשרים של מדריך או מורה קרוב ותלמידים או חניכים, כשהרגש של מדריך כלפי חניכו שונה מהרגש של החניך כלפי אותו המדריך. ובעצם, כל חברות היא שונה. גם כשהיא מאותו הסוג ובאותה רמת היכרות, כל רגש שונה מהאחר, ולכל אחד מהם יש את הפוטנציאל להיות חזק ומשמעותי לא פחות מרגשות רומנטיים.

לכן, וללא תקרת הזכוכית שמלווה את ההנחה שקשר רומנטי הוא בהכרח חזק ומשמעותי יותר מכל הקשרים האחרים, מדוע קיימת ההנחה שבן אדם א-רומנטי, לא משנה אם הוא רוצה מערכת יחסים רומנטית או שמקבילה למערכת יחסים רומנטית, הוא רובוט קר שלא מסוגל לחוש אהבה?

גוונים של אי נראות

גיל 20, כנראה וחצי בערך. כבר עבר זמן מאז שהבנתי מה הנטייה שלי, או שלפחות כך חשבתי. היו אנשים שידעו. אבל אז הרגשתי שמשום מה, אני לא רוצה “לעשות עם זה” כלום. שום דבר. בכלל לא בא לי מערכת יחסים מהסוג הזה. לא עניינה אותי לא מיניות ולא רומנטיקה. ולא. הבנתי. למה. בשלב הזה נתקלתי בשאלה “למה?” אחת גדולה. לא הבנתי למה אני לא רוצה. לא הבנתי למה זה. ולמה אני אמורה לרצות, בעצם, כאיזושהי הנחה בסיסית? המון “למה?” ותחושה שמשהו לא בסדר.

אחרי שדיברתי על זה קצת, שמעתי את המושג “א-מיניות” כמה פעמים, כנראה בסביבות גיל 21 וחצי. גם קראתי על זה קצת. א-מיניות מוגדרת כמשיכה מינית לאף אחד. בכל פעם נכנעתי, הפסקתי לקרוא והמשכתי להתעקש שזה לא זה. אז יש א-מיניות, אבל אני לא א-מינית, כי אני לא תואמת להגדרה, ולא משנה כמה המילים “א-מיניות” ו”א-רומנטיות” נשמעו דומות, זה הרי לא זה. המשכתי להאמין שאהיה לבד ושאני היחידה שמרגישה כך.

גיל 23. כבר אחרי שהמשכתי לקרוא קצת הלאה, אבל סוף סוף, החיפוש באינטרנט הסתיים והשתלם. סוף סוף המילים ספקטרום, וסוגי משיכה שונים, שלאו דווקא באים ביחד (מעבר לזה שנטיות מיניות ורומנטיות לאו דווקא “באות ביחד” ויכולות להיות “לא תואמות” מבלי שאותו אדם יהיה א-מיני או א-רומנטי). נטיות שונות על הספקטרום, ו… משיכה ללא הרצון לעשות איתה משהו. החיפוש הכביכול קל, שבעצם היה מאוד ארוך, הגיע לסיומו. הבלבול נגמר.

כלומר, מבחינתי הוא נגמר. מבחינת אחרים, הוא רק התחיל. הרי כל הספקטרום הזה הוא בעצם המצאה של אנשים מבולבלים, או ניסיון להיות מיוחדים, או משהו שצריך לטפל בו. או שמא אולי סטריליים, או אגואיסטים? צמחים, או שנמשכים לצמחים? או לחיות? ובעצם עם אילו איברים נולדו בכלל? אלה דוגמאות לשאלות מאוד חשובות לדעת המגיבים (רגע, סליחה, “כלים”, לא “איברים”). או אנשים שהם מתעקשים שיודעים מה זה ויסבירו לך יותר טוב ממך, וביחד עם זה ימחקו זהויות. והרי א-פורים ודמיסקסואלים הם בעצם אנשים רגילים וממוצעים. תקראו את מה שהם כותבים לפני שאתם אומרים את זה. תשמעו אותם. זה ממש לא המצב הרגיל ואפשר להבין למה הם נעזרים במושג אחר ובקהילה ואיזה קשר הם מרגישים לספקטרום הא-מיני. הם לא מקבלים יחס רגיל, מסתכלים עליהם מלמעלה. אלה זהויות בלתי נראות ומושתקות. אלה זהויות שצריך לחפש כדי להבין, ולהבין שבכלל יש מה לחפש. אני שומעת אנשים אומרים שבאינטרנט אפשר לקרוא על כל הנטיות, כך שהכל בסדר, אבל אני אומרת שבכלל לא ברור לאנשים במצבים כאלה שהאינטרנט יעזור. בדיעבד מצאתי עוד אנשים שדילגו על א-מיניות מאותה הסיבה כמוני.

בחברה שלנו קיימת הנחה שכל בן אדם שאנחנו פוגשים סטרייט, סיסג’נדר, אלו-מיני ואלו-רומנטי (אנשים שלא מהספקטרום הא-מיני והא-רומנטי, בהתאמה). נולדים לתוך ההנחה הזאת ומקבלים אותה עד שמבינים שלא, “אני לא X”. גם כאשר שומעים על האפשרויות האחרות, הן נוטות להיות מסודרות בשלבים כלשהם, ורווחת ההנחה שמי שלא סטרייט הוא הומו ולא בי, או פולי, או פאן, בנוסף לכך שהוא לא א-מיני, א-פור, דמי או כל נטייה מינית או רומנטית אחרת (ובעצם מובן מאליו שהנטיות המיניות והרומנטיות הן אותו הדבר…). הכל חייב להתאים לתבניות המוכרות, וכשמשהו חורג מהן, אוהבים לטעון שהוא לא קיים.

שבוע זה הוא שבוע המודעות לא-מיניות, ורציתי לנצל את ההזדמנות כדי לפרוק כעסים ולנסות להסביר. א-מיניות לא חייבת להיות 0% משיכה, יש הרבה מעבר לזה. יש שכן שוכבים, יש שלא מעוניינים במין וגם אנשים שנגעלים מזה. רמות שונות, וסוגים שונים, וזה לא שחור או לבן. יש גוונים רבים יותר, גם כשהם בלתי נראים.